<h1>כד הקמח לרבינו בחיי ערך גאולה</h1>
<h2>דף ז:</h2>
קויתי ה' קותה נפשי ולדברו הוחלתי. ידוע כי כל ענינם של ישראל מקודש ביותר משאר האומות מפני שהם לקוחים לשמו של הקב"ה והם עמו וחלקו, כענין שכתוב: כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, ומי שהוא עבד המלך הנה מעלתו יתירה על שאר עבדי השרים והסגנים, ומוראו וחתתו עליהם, מפני שהשרים והסגנים הם עבדי המלך אדוניו, וכענין הכתוב שהזכיר משה: ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ וגו', כי מפני שהם לקוחים לשמו, וזה תהלתם ותפארתם, לכך הם נתונים עליון על כל שאר העמים. וכשישאל אדם: מה נשתנה העם הזה משאר העמים שהם משועבדים לאומות העולם והולכים בגלות בבלה ובמלכות מדי וביון ובאדום, והלא מצינו בדורות ראשונים שכל אומה ואומה שהיו רעים וחטאים לה' היה הקב"ה מכלה אותן מן העולם, כענין דור המבול וכיוצא בהן, וכענין שדרשו ז"ל: מעולם לא הכה הקב"ה אומה ושנה בה, וכיון שהענין הזה נוהג בכל האומות, מדוע לא ינהג כן בישראל: שאם חטאו להקב"ה ומרו את דבריו יכלה אותו מן העולם, ולמה הענישן בעונש פיזור ושעבוד, ולא מצינו עונש זה בשאר האומות. ותשובת הדבר: ידוע כי אורך הגלות הזה מתמיה עד מאד, וירידתן של ישראל ירידה מופלאה, יתמה ויפלא עליה לב החושב, והוא דבר ירמיה ע"ה: ותרד פלאים, ואי אפשר שיכלה אותן מן העולם לפי שהם קיום העולם, וענינם נקשר בקשר חזק ואמיץ, וכענין שהזכיר יהושע: והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול, ודרשו רז"ל בברכות: רב הונא רמי כתיב: ולא יוסיפו בני עולה לענותו, וכתיב בדברי הימים: ולא יוסיפו בני עולה לכלותו, והענין כי בתחלה כשנבנה בית המקדש נבנה על מנת שלא לענותו. שלא יענו עוד אויבים לישראל, ולבסוף שחטאו: ולא יוסיפו בני עולה לכלותו, כלומר נגזר עליהם לענותו, אבל לכלותו אי אפשר, וזהו שאמר: בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו. וכן אמר: אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם, ביאורו: כי כשם ששמי אי אפשר לו שישתנה כך אי אפשר לישראל שיהיו כלין, ולפי שנתחייבו ישראל כליה בחטאם ואי איפשר לכלותם, לכך גזר עליהם [הגלות] הפיזור והשעבוד בין האומות. וטעם הפיזור לפי דעתי לשני ענינים: האחד כדי שיתפשטו ישראל בכל הקצוות בין האומות שאין בהם תבונה, וילמדו האומות מהם האמונה במציאות השם יתברך ובענין ההשגחה השופעת בפרטי בני האדם. והטעם השני לפי שישראל חטאו בארץ הקדושה שהיא נקודת העולם ואמצעות האקלימים, והסיעו עצמן מן הנקודה העליונה הנקראת קו האמצעי של מעלה, מכוונת כנגד קו האמצעי שלמטה, וחללו את קדושתו והוציאו עצמן מרשותו ונשארו ברשות שאר הכחות העליונים, לכך נגזר עליהם גלות שיגלו אל יתר הקצוות מן הארץ שהיא נקודה תחתונה מדה כנגד מדה, ועם הגלות והשעבוד עונותינו מתמרקין, ואנו ניצולין בו מדינה של גיהנם. ועל כן בירר לנו אברהם אבינו ע"ה את המלכיות.
